איך גילו שהגוף מייצר קנבינואידים משלו?

ב־1992 בודדו חוקרים אננדמיד מרקמת מוח של חזיר והראו שהוא נקשר לקולטן קנבינואידי. בהמשך זוהה גם 2‑AG.
טיפה שקופה במרכז צלוחית זכוכית על רקע ירוק כהה
תמונת המחשה שנוצרה ב־AI

ב־1992 תיארו ויליאם דוויין, לומיר האנוש ועמיתיהם מולקולה שבודדה מרקמת מוח של חזיר. היא נקשרה לקולטן שכבר היה מוכר לחוקרים בשם ״קולטן קנבינואידי״. למולקולה קראו אננדמיד. כדי להבין למה הממצא שינה את השאלה שחוקרים שאלו, צריך לחזור שנתיים אחורה, לתקופה שבה הקולטן עצמו עוד היה תגלית טרייה. מאמר בידוד האננדמיד ב־Science

איך יודעים שקולטן קיים?

קולטן הוא חלבון שיכול לקשור מולקולות מסוימות ולשנות בעקבות זאת את הפעילות של התא. ב־1990 תיארו ליסה מאטסודה ועמיתיה ב־Nature את רצף ה־DNA שמקודד לקולטן קנבינואידי שזוהה במערכת העצבים. החוקרים הראו שאפשר לגרום לתאים לייצר את החלבון מן הרצף ולבחון את פעולתו. החלבון נקרא היום CB1. לאחר שהיה אפשר לזהות את הקולטן לפי הרצף ולבדוק את פעולתו, נפתחה דרך לחפש תרכובות טבעיות שנקשרות אליו. מחקר האפיון של מאטסודה ועמיתיה

איך מחפשים מולקולה שעדיין אין לה שם?

במחקר של 1992 החוקרים סרקו רכיבים שנמצאו ברקמת המוח כדי לזהות חומר שיכול לתפוס מקום בקולטן. לאחר שבודדו מועמד, הם אפיינו את המבנה הכימי שלו. בבדיקת קשירה, אננדמיד התחרה עם מולקולה מסומנת על הקשירה. את התוצאה הזאת היה אפשר לראות בלי לדעת מראש את כל פעולות האננדמיד בגוף. היא נתנה תשובה לשאלה ממוקדת. יש ברקמה חומר טבעי שמסוגל להיקשר לקולטן הקנבינואידי. השיטות והתוצאה של דוויין ועמיתיו

במאמר נוסף מ־1994 הראו דוויין וג׳וליוס אקסלרוד שממברנות מרקמת מוח מסוגלות לייצר אננדמיד בתנאי מעבדה באמצעות פעילות אנזימטית. זה צעד אחר מבידוד חומר שכבר נמצא בדגימה. פעם אחת החוקרים הראו שהוא שם. בפעם השנייה הם בדקו אם לרקמה יש דרך ליצור אותו. בלשון המחקר, ״אנדוגני״ פירושו שמקורו בגוף. מחקר ההיווצרות של אננדמיד ב־PNAS

למה מדברים גם על 2‑AG?

ב־1995 דיווחו רפאל משולם ועמיתיו שבודדו ממעי של כלב תרכובת המכונה 2‑AG. בבדיקה היא נקשרה לשני קולטנים קנבינואידיים מוכרים, CB1 ו־CB2. בנפרד, טקאיוקי סוגיאורה ועמיתיו דיווחו באותה שנה על התרכובת במוח חולדה. השילוב של דגימות ממקורות שונים הרחיב את החיפוש מעבר לאננדמיד. החוקרים יכלו להתחיל לשאול אילו רקמות מייצרות כל חומר ואיך הוא משתתף בהעברת אותות. מחקר משולם ועמיתיו · מחקר סוגיאורה ועמיתיו

ומה נמצא ברקמה אנושית?

פלדר ועמיתיו בדקו את השאלה הזאת ב־1996. הם מדדו אננדמיד גם בדגימות מוח אנושי, ובהן דגימות מההיפוקמפוס ומהמוחון. במאמר דיווחו גם על מדידה ברקמות נוספות. זיהוי במוח של חזיר נתן לחוקרים מועמד לחיפוש. זיהוי ישיר ברקמה אנושית ענה על השאלה אם אותו חומר קיים גם באדם. כך התקדמה הראיה מדגימה אחת לאחרת, עם שאלה שונה בכל שלב. מחקר פלדר ועמיתיו על מדידת אננדמיד

כשקוראים כיום על המערכת האנדוקנבינואידית, כדאי לשמור על ההבדל בין שם הקולטן לשם החומר שנקשר אליו. אננדמיד ו־2‑AG הם חומרים שנמצאו בגוף. CB1 ו־CB2 הם קולטנים. כדי לתאר תפקיד של חומר ברקמה מסוימת, חוקרים ממשיכים לבדוק איפה הוא נוצר, באילו תנאים הוא משתנה ואיזה אות מגיע לתא. עצם הזיהוי היה רק תחילת העבודה הזאת.

לקריאה נוספת